מורינגה: צמח הפלא שמרפא 300 מחלות ,מורינגה עץ החיים..

מורינגה עץ החיים..

פורסם על ידי ‏שמעון שמלה‏ · יום ‏22 אוגוסט 2014‏ בשעה ‏11:56‏

מורינגה: צמח הפלא שמרפא 300 מחלות

Moringa Oleifera

הוא אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, משכך כאבים, מטפל באסטמה, בבריחת סידן ומה לא. הכירו את צמח הפלא - המורינגה - שמקורו בהודו ומחקרים מוכיחים כי הוא גם כי הוא יעיל מאוד בין השאר, בריפוי סוכרת ודלקת מפרקים
לפני 12 שנה חלתה מ. בת ה-43 במחלת הטרשת נפוצה. במשך 12 שנה היא ניסתה למצוא מרפא או לפחות הקלה למכאוביה אך ללא הועיל. לפני כשנתיים פגשה לגמרי במקרה בכנס בריאות את האדם שהכיר לה את צמח המורינגה והיא בכאביה העזים ידעה שאין מה להפסיד.

עוד באותו הערב, תחת מתקפת הכאבים נטלה מצמח המורינגה את המינון שהומלץ לה וחשה הקלה. צמח המורינגה עולה חדש ישן, על שלל תכונותיו, מסייע כך על פי מחקרים אחרונים בהפחתת דלקות וכאב.

משמש לטיפול בנשאי HIV

מקורו של צמח המורינגה (Moringa Oleifera) בהודו, שם הוא גדל ומשמש באופן מסורתי אלפי שנים לטיפול במגוון מחלות, דלקות חיצוניות ופנימיות ולתגבור תזונתי. לפי תורת הרפואה ההודית המסורתית, תורת האיור-ודה (Ayur-veda), משמש המורינגה לריפוי כ-300 מחלות.

במדינות מרכז אפריקה משמש הצמח לתגבור תזונתי באזורים נחשלים ולטיפול בנשאי HIV. צמח המורינגה עשיר בחלבון, סידן, ויטמינים שונים, מינרלים רבים וחומצות אמינו.

מחקרים אחרונים הוכיחו כי הצמח הינו אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, נוגד דלקות וזיהומים, אנטי אלרגני, משכך כאבים ונוגד חמצון (אנטיאוקסידנט) ונועד לטיפול בכאבי ודלקות מפרקים (כולל דלקת שגרונית), טיפול בגאוט, טיפול בלופוס (זאבת), טיפול בדלקות בכלל, טיפול באסטמה, טיפול בבריחת סידן, חיזוק מערכת החיסון, הורדת רמת הסוכר בדם והורדת רמת ה- TSH בבלוטת התריס.

בנוסף התגלה כי הצמח יעיל בטיפול במיגרנות, טיפול באלרגיה לחתולים, ניקוי הגוף מרעלים וממתכות כבדות, קטילת פרזיטים ותולעים במעיים, תמיכה בזמן הקרנות וכימותרפיה, טיפול בחוסר תאבון אצל ילדים ומבוגרים, תחליף תזונתי לעלים ירוקים אצל ילדים, מחלות דרכי הנשימה, תגבור חלב אם אצל אמהות מיניקות.

מחקרים מוכיחים גם כי בין מגוון המחלות קיימות שתיים בולטות שבהן צמח המורינגה מטפל ומסייע בהפחתת התסמינים: סוכרת ודלקות.

מוריד את רמת הסוכר

סוכרת היא מחלה מטבולית המתאפיינת ברמות גבוהות של גלוקוז בדם ובשתן ונובעת מהפרעות בהפרשת אינסולין. בתהליךל העיכול התקין המזון מתפרק לסוכר פשוט המגיע לזרם הדם ורמתו עולה בשלב זה מתקיימת הוראה טבעית של הלבלב לייצר אינסולין שיסייע לסוכר להיכנס את תוך התאים ויוריד את רמת הסוכר. אצל חולי סוכרת תהליך זה אינו מתקיים.

ישנם מספר גורמים העלולים להוביל למחלת הסוכרת אליהם ראוי לשים לב: מתח/אורח חיים לא בריא וגם מצב פיזי נפשי –רגשי מסוים יכול לגרום להתפרצות של סוכרת, תזונה עתירת פחמימות, ריובי סוכרים ושומן מן החי, צריכה מוגברת של קפה ואלכוהול, חוסר רגישות לאנסולין, היריון, מחסורים תזונתיים, נזק לכבד, עלייה משמעותית במשקל, חוסר פעילות גופנית, עישון ועוד.

לכן, יש להקפיד על אורח חיים בריא ובתזונה נכונה: תזונה שעשירה, במינרלים, ויטמנים וכל אבות המזון במידה נכונה. כאן נכנס לתמונה המורינגה שמסייע במספר מישורים: המורינגה העשירה בויטמינים ובחלבונים תסייע במישרין על תזונה עשירה, אבקת עלי המורינגה גורמת להורדת סוכר ובנוסף לזה, לטיפול במקור הבעיה – בשיתוק האנזים, וכן, להורדת הכולסטרול ולהורדת הטריגלצירידים והבפחתת הסטרס.

מעכב שחרור של גורמי דלקת

אנשים שסובלים מדלקות ומחוסר איזון במערכת החיסונית יקבלו לרוב המלצה לאמץ הרגלי תזונה אנטי דלקתית -בתוספת צמחי מרפא אנטי דלקתיים ותוספי תזונה אנטי דלקתיים.

לחולים במחלות אלו ובוודאי לחולי טרשת נפוצה תומלץ דיאטה דלת שומנים רווים עם הגבלה של מזון מהחי ואכילת פחמימות מורכבות. יש לאתר מקורות שיגרמו לנו לאלרגיה בתפריט ולהרחיקם באמצעות דיאטת אלמיניציה, יש לצרוך תזונה אנטי דלקתית עם דגש על פירות וירקות אורגניים ככל שניתן, רצוי לנסות לעבור לתזונה צמחונית.

גם במקרה זה המורינגה מקל על המלאכה, עלי המורינגה הם אנטי דלקתיים ומעכבים שחרור של גורמי דלקת ונוגדי שגרון. הם עשירים במינרליים ובוויטמינים המסייעים לבנות ולחזק את העצמות.

צמח המורינגה מכונה "עץ הנפלאות" ולא במקרה, הוא מכיל את כל הוויטמינים, המינרליים, חומצות האמינו והחלבונים. 46 נוגדי חמצון, 36 חומרים אנטי דלקתיים הוא מעורר עניין רב ונמצא בתחילת הדרך המחקרית. אך עם הידע שהתבסס עד כה אין ספק שלמורינגה יש את הכוח להפחית להקל ולסייע במקומות שרבים לפניו נכשלו.

 מחקרים  אודות המורינגה מוכיחים כי לעלי המורינגה יתרונות רפואיים רבים:
הם משמשים כאנטיביוטיקה טבעית
 מאזנים רמות סוכר
 תומכים במערכת העיכול ומעודדים סילוק רעלים מהגוף
 מעודדים הגברת יצור החלב אצל אם המניקה
 מגנים על הכבד והכליות
 מסייעים כנגד אנמיה
 מקלים סמפטומים של מערכת הנשימה
 מקלים על דלקות אוזניים ועיניים
 מאזנים את לחץ הדם
 מקלים על בעיות עור
 מגנים כנגד תולעים במעיים
 תומכים בהאטת תהליכי הזדקנות
להזמנת אבקת מורינגה ביואורגנית במבצע-04-9952122

http://www.mrphbosem.com/

להזמנת אבקת מורינגה ביואורגנית במבצע-04-9952122 http://www.mrphbosem.com/

הריון חלומה של על אישה להיות אמא; קראו אמיתי ומרגש,,

בס"ד

שלום שמעון,

מה שלומך?

בעקבות כתבה שאישתי ראתה באחד העיתונים של הדתיים, היא כתבה את הדברים המצורפים אליך

אנחנו מעבירים לך את הדברים שכתבנו

בהצלחה רבה

מני והילה

הודעה שהועברה
מאת: הילה שכטר<hilali.sa@gmail.com>
תאריך: 19 באוגוסט 2014 בשעה 21:53
נושא: בעקבות: דברי נחמה לחשוכי ילדים
אל: ravmel@gmail.com

בס"ד
שלום לכבוד הרב,

קראתי בלב כבד את דברי הזוגות מאותגרי הפוריות ואת תגובתו הכנה של הרב אליהם.

עד לא מזמן גם אנו היינו מאותגרי פוריות שעברו טיפולים ואכזבות.

רק במבט לאחור אני יודעת להגיד כי הקב"ה ליווה אותנו יד ביד בתהליך הזה והפגיש אותנו בדרך עם אנשים טובים, אחד מהם סייע לנו רבות עד שהחלטנו לזנוח את הטיפול הקונבציונלי הכ"כ כואב והכ"כ קשה עד כדי דריסת גוף האישה והחלטנו לתת צ'אנס לטיפול טבעי. בחסדי השם יתברך, הטיפול הצליח ומאז אנו מליצי יושר על טיפול זה.

מדובר בטיפול בצמחי מרפא א"י ע"פ תורתו של הרמב"ם. למקום קוראים מרפא הבושם ולמנהלו המסור קוראים שמעון שמלהhttp://www.mrphbosem.com/

אנו ממליצים בחום על הטיפול. ניתן למצוא באתר את המלצתנו. נשמח אף להיות אוזן קשבת בעניין לזוגות מהכתבה.

בברכה,
מני והילה שכטר 

מני 0505438586

הילה 0504720488

מרפא הבושם מוצרים 2014

"מרפא הבושם" הוא מרכז מבקרים בנושא קוסמטיקה טבעית ושמני מרפא צמחיים, השוכן בצפונה של נהריה, בואך אכזיב. במקום מיוצרים תכשירים קוסמטיים, שמני מרפא, סבונים ושמפו, הכל על טהרת צמחי ארץ ישראל. הידע נסמך על חוכמת הרמב"ם, על לימוד בלתי פוסק של מומחי החברה ועל המדע בן זמננו  הביקור במקום כולל הסברים ממצים על הנושא. בין המוצרים: קרם לגוף ולפנים, שמנים צמחיים, שמפו טיפולי טבעי, מלח ים מאכזיב, טלק ירוק, מרקחות דבש, חליטות תה וחמאת גוף.

http://www.mrphbosem.com/

חשוב שתדעו

כל המוצרים על טהרת צמחי מרפא של ארץ ישראל

נשירת שיער טיפול טבעי-Natural treatment for hair loss

נשירת שיער טיפול טבעי-Natural treatment for hair loss

נשירת שיער ,שיקום שיער , הצמחת שיער
דלילות שיער ,טיפול בהתקרחות ,
סובלים מנשירה? הינה טיפול מושלם עם תוצאות!
נשירת שיער טיפול טבעי - Natural treatment for hair loss
צמחי מרפא מונעים בעיות שיער מסוימות ומספקות מענה טבעי לצרכי השיער. שמנים הצמחיים נספגים בקרקפת בקלות, מגבירים את יעילות המוצרים ומזינים את הקרקפת. ניחוחותיהם הארומטיים של הצמחים יוסיפו הנאה צרופה לפעולות החפיפה והריכוך של שיערך. טיפול טבעי בנשירת שיער תוך התמדה במוצרים ירוקים כגון "ערכת הדס" של מרפא הבושם ישיגו תוצאות מעולות לשימור איכות השעיר ובריאותו.
אנו מאחלים לכם הנאה רצופה בשימוש מוצרי הטיפוח הטבעיים שלנו מהם: הסבון,השמפו, המרכך,מסכות שיער ומסכות הזנה ,סירום שיקומי וסירום טיפוח ועוד..http://www.mrphbosem.com/

מרקחת זלוע - כלך חרמוני

הכל התחיל לפני כ20 שנה ,,
פעם בשיגרת הקניות בשווקים שאלתי את מוכר התבלינים מה אתה מציע ללקוחות שלך לכח גברא? האיש צחק ולקח אותי הצידה שמעון לא שמעת על הזלוע? אמרתי לא! שורש הזלוע 
מיד שלף מהמקרר שורש עבה וקפוא. נו ו,, מה זה ? הוא צחק ואמר זה השורש ,עבר הרבה עד שהגיע לכאן הישר מהרי סוריה הרחוקה דרך שווקי ירדן ובמסע הזה לשווקי השטחים לחברון בית לחם , שכם ומשם לצפון . ממש זוכר זאת כאילו לא עברו עשרות שנים . לקחתי את השורש הנדיר לידי ,מיד הרחתי לעומק ואז שאלתי אפשר לטעום ? אחמד המוכר מיד אמר נסה לא יקרה לך כלום . אלא שהשורש שזה עתה יצא מהמקפיא היה קשה לנגיסה ואז לקח אחמד סכין חדה ושלף חתיכה עסיסית .ואז הוא אמר בבטחון תלעס ותשאיר שם ,, אני כמובן מצייט ולועס ואז פתאום אני אומר ; אחמד זה חריף מאוד . תלעס אל תתאג זה בסדר . לא התווכחתי מיד שאלתי כמה? ואחמד השיב יקר! זה כמו זהב יקר,, נו בסדר אמרתי כמה? והא שקל את השורש ,חייך ואמר תן 500ש"ח .שלפתי שטרות שלא היו ואמרתי זה מה שיש קח והשאר חייב ,, יאללה בסדר אמר אחמד וסגר את השקית היטב ומיד עטף בעיתון גדול ושוב שקית .לך מהר תשים במקפיא .. ואני . אני כל הדרך חושב מה עושים עם זה כזה שורש ענק מה עושים???
ואז באותם ימים פקדתי את בית מדרשו של רבינו פרפ? זהר עמר שם רכשתי את ספר הרפואת של ר? חיים ויטל בו נמצאים מתכונים להפליא ובמיוחד מרקחות דבש למינהם קצת על הספר ;ד?ר יעל בוכמן ופרפ? זהר עמר ישבו וליקטו את כתבי ר? חיים ויטל שעוסק ברפאות וקבלה מעשית ואני שכל ימי חיפשתי חומר קריאה על רפואה יהודית מאוד התרגשתי הספר די מקיף ומפרט שם על חומרי גלם וצמחי מרפא ברפואה המסורתית הקדומה ועל שיטות ריפוי והכנת תכשרים כגון אלקסיר, מרקחות, תזונה בריאה ועוד .. לא בזבזתי זמן ומיד החלתי בעשייה . את שורש הכלך החרמוני ראשית הפשרתי ואז קצצתי יפה ודק . את השורש הקצוץ הכנסתי לסיר ובו דבש טהור ונתתי לזה לעבוד מספר ימים . לאחר שבוע השורש פירק עצמו לתוך הדבש ואז החלטתי לחזור שוב לאחמד מהשוק והפעם עם פנקס ועט . שאלתי אותו איזה עוד צמחים השתמשו בהם לאותה מטרה ? ואז הוא אוסיף ואמר יש את הג?נסיג, הג?ינגר ,הל , ציפורן , קינמון, גרגיר הנחלים שקד, אמרתי לו זהו הבנתי תודה כמובן שיש עוד צמחי מרפא כגון דודא רפואי, אתרוג,שומר קוטב מצוי ועוד.. הפעם חזרתי לקלינקה שלי אז בנהריה והכנתי מצויים מצמחי המרפא הנ?ל על מנת לשלבם במרקחת הזלוע - הכלך החרמוני ,כך זה עשרות בשנים אני רוקח פרומולה אדיר ומועילה לכח גברא משלי ובית מרפא הבושם .מאז המלחמות בהרי סורה המורדים בסוריה השמידו את כל שדות הזלוע ולמזלי זה שנים שאני מטפח חלקת בר של כלך חרמוני ישראלי ברמה. של ידידי רועה הצאן מוסטפא ממג?דל שמס . כמובן שצמח בר זה מוגן וגידולו של חברי הוא גידול פרטי ,עלי לציין שבמהלך השנים אני יותר מבין על צמח נפלא זה כלך חרמוני וכל הזמן יוצאים מחקרים עליו מה עוד שאת הכלך אני משתדל ללקוט בר משטח מרעה של ידידי מוסתפא בהרי הגולן ובעיקר את הזרעים. לאחרונה יצא מחקר על זרעי הכלך החרמוני ועל פעילותם ומאז אני לוקט את הזרעים ומפיק מהם שמן איכותי של כלך חרמוני ואף טינקטורה פעילה וחזקה אותה אני מלשלב לתוך מרקחת הכלך החרמוני דבש הזלוע 
רוצים לדעת עוד על הכלך החרמוני ובמיוחד על נפלאות מרקחת הזלוע 
אשמח לעזור ; שמעון שמלה הרבליסט -0505211607,04-9952122, 
מרפא בצמחי מרפא של א?י 
מנהל מרפא הבושם בקיבוץ כברי
Www.mrphbosem.com

הטיפול בכפיון .אפילפסיה בעת העתיקה - באספקלריה של המקורות היהודים

הטיפול בכפיון .אפילפסיה בעת העתיקה - באספקלריה של המקורות היהודים

מאת זהר עמר Ph.D

מחלת הכפיון (אפילפסיה) נגרמת כתוצאה משיבוש הפעילות החשמלית במוח, שפוגע בפעילות התקינה של תאי העצב במוח. מתסמיני המחלה (ישנם כמה סוגים): התקפים שבהם החולה מאבד את הכרתו ונופל ארצה (מכאן השם העממי "מחלת הנפילה"), או שרוי במצב של ערפול חושים וסובל מפרכוסים ומהתכווצויות. במקרים מסוימים, ההתקף מלווה בתנועות בלתי רצוניות, הכוללות תנועות לעיסה ומציצה, הפרשת ריר והטלת שתן. במקרים אחרים, החולה מתנתק מהמציאות ובוהה באוויר, או משמיע קולות חסרי משמעות. לעתים, בשעת ההתקף, החולה מתנהג באופן אלים ומופרע. לאחר ההתקף החולים אינם זוכרים דבר ממה שאירע להם,  ומתפקדים באופן נורמלי.

תפיסת הקדמונים את המחלה

בעולם הקדום נחשבה האפילפסיה למחלה קשה ביותר, והחולים בה נכללו לא פעם עם חולי הנפש ומוכי השיגעון, שלא נמצא להם מזור. האמונה הקדמונית סברה, שההתקף נגרם על ידי התקפת שדים (ובעולם הפגאני ייחסו זאת גם לאלים), וזאת היא הוראת המונח היווני Apilepsia, שמשמעותו לתקוף או לתפוס. במקורות העבריים נקראה המחלה בשם "כפיון" והחולה בה בשם "נכפה", כלומר: חולה שכפאו שד. יש שהאמינו שמדובר במחלה הנגרמת על ידי שד הנקרא קטב מרירי: אמר ר' פנחס בר חמא: מעשה היה באחד שראה אותו (קטב מרירי) ונפל על פניו ונכפה^.1

אפילפסיה נחשבה למחלה "משפחתית" (תורשתית) קשה וחסרת ריפוי, על כל ההשלכות הרפואיות, החברתיות וההלכתיות הנובעות מכך. כהן נכפה (חולה אפילפסיה) נפסל לעבודה במקדש: אפילו אחת לימים - רוח קצרית באה עליו.²

מכירת שפחה נכפית הייתה בבחינת מקח טעות, שכן מחלה זו נחשבה למום, בדומה לשוטה ומשוגע.³ חולת אפילפסיה כרונית (שנתקפה לפחות שלוש פעמים) נפסלה לנישואין, בדומה לחולת צרעת.⁴  לא זו בלבד שחולי אפילפסיה חוו נידוי חברתי קיצוני, גם על משפחותיהם הוטלו הגבלות קשות. אלו הן רק כמה דוגמאות, הממחישות את אומללותם של חולי האפילפסיה בחברה היהודית, שבמקרה דנן מהווה תשקיף נאמן למציאות בחברה העתיקה בכללותה. ברור אפוא, שבעיה זו הטרידה את החולים ואת בני משפחותיהם, שביקשו למצוא לה מזור.

הטיפול במחלה

בספרות הרפואית הקדומה ישנה התייחסות רבה לטיפול באפילפסיה. כבר היפוקרטס (460-370 לפנה"ס) הבחין בין סוגי ההתקפים השונים ובגורמים העשויים לטפל במחלה: הנערים נצולים מהכפיות, בהשתנות השנים, הארצות והנהגת המזון⁵ (II 45).

נראה שיש כאן הבחנה בין התקפים אפילפטיים החולפים עם הזמן (המאפיינים, למשל, התכווצויות בגיל הרך בזמן הופעת חום גבוה, וחולפים עם ההתבגרות) לבין אפילפסיה "אמיתית". אולם, גם באפילפסיה "אמיתית" סיכויי החלמה בילדים הם גבוהים. כפי שרואים מדברי היפוקרטס, תורת הרפואה הקדומה ייחסה חשיבות רבה לא רק לגיל החולה ולמזגו האישי, אלא גם לאזור פעילותו ולהרכב תזונתו; שינוי מתאים בגורמים אלה עשוי להביא מזור. הקדמונים גם ידעו שמדובר במחלה הקשורה למוח, כפי שמציין טוביה הרופא (1652-1729), המבכר עדיין להסתמך על היפוקרטס וגלנוס בן המאה השנייה לסה"נ:

איפיליפשיאה - והוא חולי הנופל או הנכפה השם ישמרנו. ובו אבוד החוש והדעת ועם תנועה בלתי רצונית לעת העונה ובסבה סתומית שבמוח ראש האיברים כדעת גאלינו והנלוים עליו. אבל חולקים עליו האחרונים שילבייוש איטמולירוש וכיוצא בהם ואין כאן מקום להביא סברתם. די לנו בידיעה זו שהוא חולי חד ומסוכן⁶ ...

באופן כללי, הטיפול באפילפסיה, כמו בשאר המחלות, נעשה בדרך הרפואה המונעת (שמירת הבריאות) ובטיפול במחלה. בכל אחת משתי הדרכים היו סוגי טיפול שונים:

רפואה מונעת שמירת הבריאות

טיפול בגורם המחלה באמצעות הנהגת בריאות, בעיקר התאמת תזונה, למניעת המחלה או להפחתת תסמיניה. על פי התיאוריה הרפואית הקלאסית, שאומצה גם במדע הרפואה הערבי, המחלה נגרמת כתוצאה מהתגברות מרה שחורה (מלנכוליה) - אחת מארבע הליחות שמצויות בגוף, ואשר היעדר איזון ביניהן מחולל מחלה.⁷ חולי זה, בדומה לשיגעון, עשוי להתגבר בימי החורף, ולפעמים באביב^.8באופן כללי, מדובר במחלה המושפעת מ"קור", ולכן מומלצים מאכלים ותרופות בעלות טבע "חם".

להלן כמה דוגמאות שמובאות מחיבורו הרפואי של ר' נתן בן יואל פלקירה (בן המאה השלוש-עשרה):

מאכלים מועילים - זרעי גד הגינה (כוסברה) יבשים, אפרסמון (בלסאן), מריחה בשמן זרעי תלתן. לעומת זאת, כרוב ובשר עז, ובעיקר כבד של עז - נחשבים כמאכלים מזיקים ביותר .⁹

ר' חיים ויטאל (1543-1620) מביא לאורך כל חיבורו הרפואי הנחיות מפורטות ושלל עצות ותרופות למניעת הופעת האפילפסיה, שפקדה לפי דבריו בעיקר ילדים. כך למשל, הוא פתח את אחד ממאמריו:

לשמור את הילד בעת שנולד שלא יבוא בו אח"כ ח"ו לידי כפיה, כמנהג קצת ילדים שמתים נכפים .¹⁰

טיפול באמצעות סגולות רפואיות וקמעות

מאחר שמדובר במחלה קשה וחשוכת מרפא, שלפי הקדמונים נגרמת על-ידי כוחות עליונים, הרי שניתן לטפל בה ביעילות באמצעות סממנים בעלי תכונות מאגיות. כצמח הריפוי היעיל ביותר נחשב האדמונית ( Paeonia ), או בתעתיק הערבי "פאואניה". שמו של הצמח נגזר משמו של פאון, רופא האלים הנזכר במיתולוגיה היוונית.

לצד שימושיו הרפואיים בספרות המלומדה העתיקה, נקשרו בו אמונות מאגיות שונות, ובין סגולותיו גירוש רוחות רעות, סיוטי לילה, עין הרע ותרופה למחלות עצבים.¹¹ כאמור, ההתמחות העיקרית של האדמונית הוא כטיפול באפילפסיה והוא נזכר בהקשר לכך בעשרות חיבורים קדומים. שורש האדמונית שימש כקמע או כאבקה בצרור מיוחד הנתלה בצוואר. שיטה אחרת הייתה הרחת עשן קטורת של פרי האדמונית, או הרחת שמן מהול עם מושק, כרכום (זעפראן) ופיגם.¹² אפילו גדולי הרופאים,  שדחו בדרך כלל את השימוש באמצעים מאגיים, הכירו במגבלותיהם בטיפול במחלה והודו ביעילותה של האדמונית, כפי שהעיד הרופא היווני הדגול גלנוס (129-200), שנחשב לרופא בעל גישה אמפירית:

אני מכיר ילד שמאז שענד את השורש לא נתקף (באפילפסיה) במשך שמונה חודשים כלל. אולם, כאשר הקמע נשמט באיזו דרך הוא מיד נתקף. וכאשר מישהו אחר תלה את השורש מסביב לצווארו, הוא שוב חש בריא לחלוטין. לטובת הניסוי נראה טוב יותר להוציא את השורש שנית, וכאשר עשיתי זאת, הוא נתקף בפרכוסים שנית. אני תליתי חלק של שורש גדול וטרי מסביב לצווארו, ומאותה העת הילד היה בריא לחלוטין והוא לא נתקף עוד. עתה היה זה הגיוני לשער אחד מהשניים - שמספר חלקים מהשורש נפלו והוטמעו על ידי השראה והשפיעו כך או שהאוויר בעצמו התמזג ושונה על ידי השורש.¹³

בנוסף לאדמונית, נזכרו בספרות הקדומה סממנים נוספים ששימשו כקמע נגד התקפי אפילפסיה. הרופא היווני דיוסקורידס (המאה הראשונה לספירה) מזכיר את ציפור הסנונית, שבבטנה ישנם  אבנים שנתלים כקמע (II 60),  וכן מוזכר אגוז דקל הפופל ( Areca catechu ):

ויועיל לכופי, ואמרו שכבר נכון שאם יתלו אותו על הנכפה יועיל לו ויסור הכופי, ואם יסירוהו יחזור הכופי.¹⁴

בחיבורו של ר' חיים ויטאל (1543- 1620), נאמר בהקשר לטיפול באפילפסיה בילד:

תליתי בראשו אבן הנקראת סאפירא (ספיר?) שהיא בגוון תכלת.¹⁵

טיפול נפשי: גישתו הרפואית של הרמב"ם

גם הרמב"ם (1138-1204), שנחשב לרופא רציונלי אשר דחה בדרך כלל אמונות תפלות, הזכיר את האדמונית בחיבורו:

שרש הפיאוניה - אם יקשר ויתלה על צוארו (של) הנער הנכפה, יבריאהו, וכבר נסו זה ובחנוהו.¹⁶

קיימות, אפוא, כמה אפשרויות מדוע הזכיר הרמב"ם צמח זה. ראשית, הוא מביאו בפרק שנקרא "סגולות", שנבחן על פי ניסיונם של אחרים, ואין זה בהכרח מורה שהוא האמין ביכולתן לרפא . אולם, דומה שההסבר קשור לגישתו הרפואית של הרמב"ם, שראה קשר הדדי ובלתי נפרד בין גוף האדם לנפשו, כגורמים בהתהוות המחלה וברפואתה. הוא הכיר בעובדה שרפואת הנפש היא סובייקטיבית, וסבר שבמקרים מסוימים, אם החולה מאמין בטיפול, אף אם אין בזה ממש (באופן אובייקטיבי), הרי שיש בחיזוק נפשו לסייע בריפויו הגופני.¹⁷

טיפול משולב

כרבים מהחולים במחלות קשות, גם במחלת האפילפסיה, היו שניסו כל אפיק אפשרי שיגאל אותם או את בני משפחתם ממחלתם. לכן, בד בבד עם הטיפול  הבריאותי הרציונאלי, הם ניסו גם את הטיפול בדרך הסגולות. בספרות חז"ל מובא, שהטיפול בנכפים נעשה בידי "רופא מומחה", והחולה הוזהר שלא ללכת לבית הקברות.¹⁸ נראה שאזהרה זו קשורה לאמונה, שהרוחות הרעות שבבית הקברות, מקום מושבו של "קטב מרירי"¹⁹ (הוא לפי אמונתם הגורם למחלת הנפילה) - עלולות לגרום לחולה התקפים נוספים ולהחמיר את מצבו, ובכך לפגוע בסיכויי הטיפול הבריאותי הרגיל.

סיכום

במאמר זה הובאו רק חלק מהמקורות היהודיים המתייחסים לכפיון (אפילפסיה), ואין ספק שההתייחסות של חז"ל למחלה משקפת במידה רבה את התפיסה של החברה בעולם העתיק בכללותה ואת הידע הרפואי באותם ימים.

בתקופות קדומות לא הייתה הפרדה מוחלטת בן הרפואה האמפירית הטהורה לבין רפואה מאגית. בין תרופות לסגולות היה תחום מעומעם ובלתי מוגדר, והאדמונית היא דוגמה מייצגת לצמח שנחשב בזמן הקדום כבעל תכונות ריפוי מובהקות וגם בעל סגולות מאגיות.

שיטות הריפוי הקדומות נהגו כמעט ללא שינוי עד למאה העשרים, ובדורות האחרונים הם כללו  שימוש בקבלה מעשית ובעיקר באברי בעלי חיים שונים; טהורים וטמאים.²⁰

כיום, יש בידי הרפואה המודרנית מידע רב, הן על גורם המחלה והן על שיטות טיפול יעילות ביותר למניעת התקפים. בעקבות כך, עלתה מוּדעוּת הציבור למחלה ויחס החברה לתופעה זו יותר סובלני. תמורות אלה הביאו גם לשינוי בגישת ההלכה היהודית לחולי אפילפסיה.²¹

אדמונית

צמח עשבוני רב שנתי, בעל פקעות שורשים מעובים ומאורכים. המין המפורסם ביותר בשימושיו הרפואיים הוא אדמונית רפואית (Paeonia off icinalis). מין אחר, Paeonia kesrouanensis, גדל רק באזורים מצומצמים של לבנון וסוריה.

המין אדמונית החורש Paeonia mascula; P.corallina) ; נקרא גם Balkan Peony) נפוץ בארצות הים התיכון, דרום אירופה וסיביר. בישראל זהו צמח בר נדיר ומוגן, שגדל רק באזורי החורש שבגוש הר מירון. מינים נוספים של הצמח נפוצים בצפון אמריקה, אירופה ודרום אסיה.

שני מינים של אדמונית היו בשימוש כבר בעולם העתיק: מין זכר - ככל הנראה אדמונית החורש, ומין נקבה - ככל הנראה אדמונית רפואית. האמינו שהצמח יכול לגרש את השדים מהגבעות עליהן הוא גדל ונהגו לקטוף אותו לפני עלות השחר כדי לא להינזק. ייחסו לצמח סגולות רפואיות ומאגיות.

לאורך הדורות, אדמונית שימשה לטיפול במחלות נשים, כאבי בטן, דלקת בכליות ובשלפוחית השתן, הפרעות בכבד, פציעות, עצירת שטפי דם, מחלות עצבים, מחלת ירח, אפילפסיה, הגנה מרעלים. בנוסף ליכולת הריפוי, ייחסו לצמח גם השפעות מאגיות: הגנה מכישופים, רוחות רעות, פחדים, סיוטי לילה, עין הרע, התקפות שדים. הנצרות כנראה אימצה אל חיקה את "צמח מרפא האלים" של התרבויות הפגאניות, שכן במאות מאוחרות יותר, הוא נקרא בערבית "עוד אלצליב" (מקל הצלב), וגידלו אותו במנזרים לצורכי רפואה. השימוש הרפואי-מסורתי באדמונית נמשך, למעשה, עד היום בחברות מסורתיות שונות.

http://www.mrphbosem.com/

 

1. מדרש שוחר טוב לתהילים צא, ובגרסה דומה, במהדורת בובר, עמ' קצט.

2. משנה, בכורות ז, ה

3. בבלי, בבא מציעא פ ע"א; הרמב"ם, הלכות מכירה טו יג.

4. בבלי, יבמות סד ע"ב.

5. האפוריזמים של היפוקרטס, בתרגומם לעברית ע"י יוסף שלמה דלמדיגו (1591 - 1655), מהדורת מ' דוד, ירושלים תשמ"א, עמ' 603.

6. ר' טוביה כ"ץ, מעשה טוביה, קרקוב תרס"ח, בית חדש, עמ' צו.

7. ראו ז' עמר, שמירת הבריאות להרמב"ם: פירושו של ר' יעקב צהלון הרופא להלכות דעות פרק ד, נוה-צוף תשס"א, עמ' 37 - 40.

8. רמב"ם, פירוש לפרקי אבוקראט, מהדורת ז' מונטנר, ירושלים תשכ"ט, עמ' 59, 61.

9. ז' עמר וי' בוכמן, צרי הגוף לרבי נתן בן יואל פלקירה, רמת גן תשס"ד.

10. ראו י' בוכמן וז' עמר, רפואה מעשית לרבי חיים ויטאל: מרפא בארץ-ישראל וסביבותיה, רמת גן תשס"ז, עמ' 237 ובמיוחד עמ' 270 - 271.

11. ר' אורטל, "נציגו היחיד של מרפא האלים", טבע וארץ, יח (תשל"ו), עמ' 21-20.

12. ז' עמר, "האדמונית ותרופת הנכפה בתקופות קדומות", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כא (תשס"א), עמ' 147 - 162.

13. O. Temkin, The Falling Sickness: A History of Epilepsy from the Greeks to the Beginnings of Modern Neurology, Baltomore and London 1994, p. 25

14. צרי הגוף, עמ' 229.

15. ר' חיים ויטאל, רפואה מעשית, עמ' 65.

16. הרמב"ם, פרקי משה ברפואה, מהדורת ז' מונטנר, ירושלים תשכ"א, עמ' 270.

17. ראו עמר האדמונית, עמ' 156 - 160; מ' זמיר, "דעת הרמב"ם על רפואה באמצעות סגולות", תחומין, טו (תשנ"ה), עמ' 363 - 368.

18. ויקרא רבה כו, ה (מהדורת מרגליות, עמ' תקצו - תקצז).

19. צרי הגוף, עמ' 26, הערה 76. בסמוך למחלת ה'קטוב' מופיעה, שם, מחלת הכפיון.

20. ראו בהרחבה ר' רפאל אוחנה, ספר מראה הילדים, ירושלים תש"ן, עמ' 179 - 180, המביא סיכום של ספרי סגולות שונים.

21. א' שופר, "האפילפסייה בזמננו - וההלכה", תחומין, יד (תשנ"ד), עמ' 352 - 365.
 

רפואת צמחים: שורש הכלך החרמוני -הזלוע יעיל לכח גברא..

רפואת צמחים: שורש הכלך החרמוני -הזלוע יעיל לכח גברא..: הכל התחיל לפני כ20 שנה ,, פעם בשיגרת הקניות בשווקים שאלתי את מוכר התבלינים מה אתה מציע ללקוחות שלך לכח גברא? האיש צחק ולקח אותי הצידה ...

https://www.youtube.com/watch?v=MnreY1gUlVk