שרביטן מצוי הוא שיח או מטפס הבולט במקום גידולו בעיקר בגלל ענפיו הדקים חסרי העלים ובפירות האדומים המרשימים הצובעים את השיח. שיחי השרביטן מכסים לעתים קרובות עצי או שיחים, אך הם אינם נמנעים מלהישען על גדרות ועמודים. ענפיו מטיפוס רותמי, פירושו ענפי הצמח דקים, ירוקים ומטמיעים, ללא עלים ירוקים. במפרקי הענפים ניתן למצוא שרידי עלים דמויי נדן בצבע שקוף אדמדם.
השרביטן חיכה הרבה זמן להיכנס למדור, גם מפני שהפירות מבשילים בקיץ לקראת סוף העונה וגם מפני שחששתי. היו אזהרות רעילות, שמעתי מאנשים שונים שהפירות רעילים, שמעתי שהפרי אינו רעיל ורק הזרעים כן, אבל גם מצאתי עדויות שהמין שלנו ואף מינים קרובים נאכלים. ראיתי שהוא אדום ולא עמדתי בפיתוי. ביצעתי את מבחן הרעילות האוניברסלי של הצבא האמריקני, אם כי באופן מקוצר. המבחן מחייב לטפטף מעט מיץ מתחת לבית השחי (או הברך), ואחרי רבע שעה להניח על השפתיים, אחרי עוד רבע שעה להניח על הלשון (ולא לבלוע), ואחרי עוד רבע שעה לבלוע ולחכות שלוש שעות. בכל שלב שמרגישים בו צריבה או אי נעימות מפסיקים את המבחן. הנציג של משפחת השרביטניים עבר הפעם את המבחן
השרביטן שהוא דו ביתי המשתייך לחשופי זרע אשר להם אין פרחים אך אברי הרבייה שלהם מופיעים באיצטרובלים. הצמח הוא דו-ביתי כי אצטרובלי כל זוויג נמצאים על צמחים שונים. האיצטרובלים הנקביים ערוכים בקבוצות של 3-1. לכל איצטרובל 4-2חפים מאוחים. בחיק החפים העליונים חבויות ביציות. וכן מעט צוף. לאצטרובלים הזכריים זוג חפים נגדיים העוטפים עמוד שבקצהו 8-2 מאבקים בעלי 3-2 שקי אבקה. ההאבקה נעשית ע"י חרקים הנמשכים לצוף. גרגירי אבקה יגיעו לביצית בפרח הנקביותתקיים הפריה. הפרי המתפתח הוא דמוי ענבה. למעשה אלה הם חפים עסיסיים המלווים את הזרעים וצבעם אדום. החפים אינם עוטפים את הזרע במעטפת סגורה מכל צדדיו ולכן משייכים את הצמח לחשופי הזרע. הפרי נאכל בעיקר ע"י ציפורים הזרעים מופצים בלשלשת הציפור.
השרביטן מכיל את החומר אפדרין שמופק ממנו ונקרא על שמו. אפדרין הוא תרופה עתיקת יומין שבמינונים נמוכים מותר להשתמש בה גם בלי מרשם רופא (לא מומלץ). הוא מסייע בקשיי נשימה ונחשב למרחיב סימפונות, מאחר שהוא גורם להרפיית השרירים המקיפים את דרכי הנשימה. בשנים האחרונות הפיקו ממנו גם תרופות להרזיה, אבל כמו כל תרופה יש לו גם תופעות לוואי, ועל כן ההמלצה שלי היא חד-משמעית ללכת לרופא. בכל מקרה, ענייננו באוכל ולא בצמחי מרפא. בעקבות שימוש לא מבוקר בצמח אסר ה-FDA האמריקני בשנת 2004 לייבא אותו כצמח מאכל, למעט השימוש ברפואה הסינית. כל אחד יעשה את ההחלטות שלו. כאשר אוכלים צמחי בר, בניגוד לתרופות המוכנות בבתי חרושת בצורה מבוקרת, אנחנו לא יכולים לדעת מה ריכוז החומר הפעיל בצמח, ויפה מידת הזהירות.
בכן, מבחן הרעילות שערכתי עבר בהצלחה, אבל לפני שנטעם כמה מילים על הצמח: השרביטן הוא למעשה מאובן חי. הוא שייך לקבוצה של הצמחים חשופי הזרע, שמתחלקת לשלוש מערכות: הציקסניים, האצטרובליים (שעמן נמנים האורנים והברושים) והשבטניים. רוב המינים של המערכות האלו חלפו מהעולם, ואנחנו יודעים על מציאותם רק משרידים מאובנים של חלקי צמח או גרגירי אבקה. רוב המינים של חשופי הזרע פינו את מקומם לצמחים מכוסי הזרע. אבל השרביטן שרד את השנים והשינויים, והוא אתנו כאן. האצטרובלים הנקביים והאצטרובלים הזכריים (הם אינם ממש פרחים) מתפתחים על צמחים נפרדים, ואנחנו מבחינים בצמחים הזכריים ובצמחים הנקביים כאשר הפרטים הזכריים עשירים באבקנים צהובים, והפרחים הנקביים מבשילים לפירות אדומים המכסים טפח ומגלים את הזרע.
הסוג שרביטן מכיל בסביבות 40 מינים, מתוכם שישה מינים גדלים בישראל, שניים נפוצים יותר - שרביטן מצוי ושרביטן ריסני. לרוב הם מטפסים על צמחים אחרים או על חורבות, ובעונת ההבשלה הארוכה של הפרי מהווים מקור עניין בטבע. לעתים קרובות רואים ציפורים הניזונות ממנו, הבולבולים ממש מאוהבים בו, ובמקרה אחר מצאתי שיח מכוסה כולו באלפים רבים של פשפשים מהסוג תריסנית ירוקה (Brachynema germarii), בגילים שונים. הבוגרים הזדווגו והצעירים אכלו ואכלו.
השרביטן הוא צמח מטפס, בעל גבעולים רותמיים, דו-ביתי. הפרחים האבקניים ערוכים בקרקפות, אבקן אחד הנושא כמה שקי אבקה. הפרחים הנקביים יושבים בקצות ענפים, כל פרח נושא ביצית אחת. המעטה הפנימי של הביצית מתמשך בחלקו העליון, דמוי צינור שדרכו נפרש צוף.
השרביטן תלוי בכל שלבי הרבייה בבעלי חיים; גם בהאבקה, אז מבקרים אותו חרקים רבים, וגם בהפצת הפירות. לאחר ההפריה הופכים חפי העטיף ל"קליפה" בשרנית. המעטה הפנימי נשאר כקליפה קרומית בגוונים של אדום וכתום, והוא אהוב על בעלי חיים רבים, בעיקר על ציפורים.
לאחר כל אזהרות הרעילות, שכנראה היו מוגזמות אבל ליתר ביטחון נוקטים בהן, החלטתי לבשל את הפירות (רעלים רבים נהרסים בבישול) ולהכין ריבה. הפרי דביק, ולאחר שהפרדתי את הפירות מהענפים חשתי צורך לנטול ידיים. החלטתי לדחות את הפרדת הגרעינים לאחרי הבישול, אולם גם אז הפרדת הגרעינים התגלתה כמייגעת. את חלקם הפרדתי, ואת חלקם השארתי במרקחה, לאחר שבדקתי שוב וראיתי עדויות רבות באינטרנט שהפירות נאכלים, ולא מצאתי אזהרות מפני הזרעים (למעט האזהרות מפני ריכוזי אפדרין גבוהים). הזרעים גם אינם טעימים. האפשרות הפשוטה היא לסנן את הציפה והזרעים, פחות אלגנטי ופחות דקורטיבי אבל לא פחות טעים, ומתקבלת ריבה ורדרדה.
הצמח שרביטן הסיני מכיל חומר רפואי הנקרא אפדרין אשר היה בעבר בשימוש נרחב בהיותו חומר המרחיב סימפונות ובכך מקל על הנשימה. האפדרין הוא חומר ממכר ועל כן מדינות רבות מפקחות על מכירת תרופות המכילות אפדרין לכל דורש.
תפוצתו ים תיכונית. מצוי ברוב אזורי הארץ בצפון, בעמקים ובמדבר יהודה. שרביטן מצוי (שם מדעי: Ephedra campilopoda) הינו צמח מטפס הנפוץ בחורש הים תיכוני, ממערכת חשופי הזרע. כרוב חשופי הזרע, הצמח הוא דו ביתי חסר פירות ובמקומם יש לו איצטרובלים דו מיניים, המשמשים מאכל לציפורים.
צמח מטפס רב שנתי ממשפחת השרביטניים.
גדל ברוב חלקי הארץ ובחבל הים תיכוני.
השרביטן ידוע בשימוש זה 5000 שנה.הסינים השתמשו
בו להקלה באסתמה.
חלק בשימוש - גבעולים צעירים
חומרים פעילים - אלקלואידים אפדרין, פסאודופדרין,
ונוראפדרין.
שימושים רפואיים
לאסתמה
לאלרגיות , קדחת השחת.
לשפעת, שיעול, והצטננות.
דלקת פרקים,
אזהרה - אנשים עם לחץ דם גבוה, חולי גלאוקומה, פעילות
יתר של בלוטת התריס חייבים להמנע מתרופות המכילות
"אפדרין".
הצמח עצמו בטוח בשימוש בהשגחת מטפל מוסמך.
עליו של השרביטן המצוי מנוונים, וממוקמים כמעין נדן קרומי אדמדם על הגבעול, הירוק בכל ימות השנה.
הצמח מכיל חומר רפואי הנקרא אפדרין המרחיב סימפונות ובכך מיקל על הנשימה. האפדרין הוא חומר ממכר.
בארץ ישראל, השרביטן המצוי מטפס על גדרות פרדסים בשרון ועל עצים. הוא נפוץ באזורים הים תיכוניים, אם כי הוא מופיע גם בערוצי נחלים במדבר יהודה ואף יש פרט בודד בנגב ופרט בסיני.
צמחי מרפא שרביטן מצוי צמח מרפא-Ephedra foeminea
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לשרביטן עוצמת פעילות חזקה, והוא מותווה בעיקר לטיפול במצבים אלרגיים ועוויתיים של מערכת הנשימה. השרביטן נחשב לצמח ממריץ ואינו מיועד לטיפול בטיפוסים אקטיביים המבטאים תסמינים של עודף חום.
ענפים הם החלק בשימוש ברפואה המסורתית וברפואה הסינית.
חלק מהחומפרים הפעילים בשרביטן התרכובו פנוליות:
טאנינים.אלקלואידים: D-N-Methylephedrine, L-Ephedrine, D-Ephedrine, Pseudoephedrine, L-Nor-Ephedrine ונוספים.
כידוע השרבין המצוי נלקח לשימוש פנימי במינונים נמוכים והוא:מייזע, מכווץ כלי דם היקפיים, ממריץ לב, ממריץ עצבי, ממריץמחמם, מעודד הרזיה,מעורר, מעלה לחץ דם, מפחית ליחה, מפחית תיאבון, מרחיב סמפונות, נוגד אלרגיה, נוגד אסטמה, נוגד עווית, מערכת נשימה, עוצר הפרשות.
שימושים עיקריים בצמח השרביטן כמובן בהשגחת מטפל מוסמך: אלרגיות, הרזיה תמיכה, אסטמה, קדחת השחת.
כמוכן טיפלו בבעיות כגון דליפת שתן, הרטבת לילה, לחץ דם נמוך, מחלת השינה נרקולפסיה, סינוסיטיס,קוצר נשימה, תיאבון יתר.שוב יש ליציין בהשגחת מטפל מוסמך ברפואת צמחים פיטותרפיה.
לאחרונה הופיע סרטונים על אדם מג'ינין שנרפא מסרטן הסרט מוצג כאן:
צמח מרפא שרביטן מצוי הינו צמח בר הנאסף כל ימות השנה לצמח תכונות מרפא מגוונות ולאחרונה נבדקת האפשרות שהצמח מרפא סרטן עקב חומריו הפעילים במקביל לשקד ולשסק ולעוד מספר צמחי מרפא בהם קיים חומר הקוטל תאי סרטן בשרביטן המצוי נמצא חומר זה בריכוז מסויים הנושא כעת נמצא במחקר מקיף ויש להניח שיעבור אף מחקר קליני לצמח השרביטן המצוי הסטוריה די עתיקת יומין בכל הקשור לאפדרין חומר המופק לכל הקשור לבעיות נשימה וריאות .
שרביטן מצוי , צמח מרפא שרביטן מצוי
