היוד
ניתן להכין יוד טהור בתגובה בין אשלגן יודי (KI) לבין נחושת גפרתית (CuSO4). ישנן מספר טכניקות נוספות לבידוד יוד. למרות שיוד הוא נדיר יחסית, אצות מסוימות ומספר צמחים נוספים מסוגלים לאגור אותו וכך מכניסים אותו לשרשרת המזון.
מולקולת היוד מורכבת משני אטומי יוד הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (I-I), ומסומלת כ-I2. היוד שייך למשפחת ההלוגנים. הוא מוצק בטמפרטורת החדר, ומבצע המראה. על אף היותו של היוד היסוד שפעילותו הפחותה ביותר בין ההלוגנים, הוא אחד היסודות הפעילים ביותר מבחינה כימית הקיימים. הוא מתמוסס בקלות בכלורופורם, בפחמן ארבע כלורי ובפחמן גופרתי (CS2) ויוצר תמיסות סגולות. כאשר היוד בא במגע עם עמילן צבעו הופך לכחול.
יוד תוסף תזונה שנמצא בחסר אצל מרבית בני האדם. מדוע יש חסר ומהו המינון הנכון ואופן הנטילה הראויים לבריאות מושלמת
היוד משמש בעיקר ברפואה
מספר מחקרים הציגו הקשרים בין צריכת יוד נמוכה לבין מחלת שד פיברוציסטית (FDB) המאופיינת ברגישות מוגברת של שדי האישה מסביב לזמן המחזור כמו גם גודש,כאב,ציסטות ,תחושת צריבה ועוד..ומהווה סמן פוטנציאלי (אחת מתוך…) לסרטן שד. הניסויים נבדקו הן על נשים והן על קבוצות חיות מעבדה. כמות המינימום צריכת יוד לשליטה ומניעת מחלת FDB הינה 0.1 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף/ליום. לדוגמה: לאשה שמשקלה 65 ק"ג, מינימום צריכת היוד יהיה 6.5 מ"ג ביום. כבר הזכרנו את חשיבות היוד לתפקוד תקין של בלוטת התריס במאמר הקודם. המחקר המקורי נעשה לפני כ 80 שנים בעניין הזפק (שם נצרכו 9 מ"ג ליום) בתחילת המאה ה 19 קראו לתמיסת היוד לבליעה LUGOL והשימוש בו היה תכוף וזמין,וכך גם יעיל ובטוח לשימוש בקליניקות רפואיות. השימוש בתמיסת היוד הייתה בשימוש הן למצבי בלוטת תריס הפועלת בעודף (היפר תירואיד) והן במצבי בלוטה הפועלת בחסר (היפותירואיד). מינון השימוש ב LUGOL כתמיסת יוד היה בין 0.1 ל 0.3 מ"ג שהכילה 12.5 מ"ג - 37.5 מ"ג תוסף יוד ומינון זו הוזכרה בספרות הרוקחות המדעית כתקינה בשנת 1995. מספר מחקרים המספקים ראיות מוצקות גילו קשר ישיר בין צריכת יוד נמוכה לסרטני שד וסרטנים תלויים הורמונים ומערכת הרביה הנשית.
מחקרים שבוצעו בבעלי חיים בתמיכת המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) מצאו עדויות ראשונות כי אכילת שום יעילה כנגד דלקות בדרכי הנשימה העליונים, ומחקר מקיף נוסף, שפרסמו חוקרים צרפתיים בשנת 2006, מצא כי מריחת תמיסת יוד (כמו פולידין, למשל) באזור הלוע התחתון מפחיתה את הסיכון לפתח דלקת ריאות במטופלים שסבלו מפגיעות ראש.
נשים יפניות החיות ביפן וניזונות מהתזונה המסורתית ביפן ותוספים המכילים כ 13.8 מ"ג יוד ליום, חוות הכי פחות מהסיכון לסרטני נשים,רחם ושחלות ביחס ליתר הנשים בעולם. בשנות ה 60 למאה הקודמת כל פרוסת לחם בארה"ב הכילה כתוסף כמות של 0.15 מ"ג בלבד (שהיוותה 100% מהמלצת ה RDA האמריקאי) בהתאמה ,אז היה פוטנציאל הסיכון לאשה לחלון בסרטן השד 1:20. משך שני העשורים הבאים הוחלף תוסף היוד בלחם מיוד לכימיקל ברום(Rr) בהליך הפקת הלחם התעשייתי ממנו רוב האוכלוסיה צורכת למחייתה. כיום בלחם תעשייתי ישנם כ 200 חומרים המקנים לו את טריותו,פיכותו,עמידותו על המדף,צבעו,תפיחתו,טעמו ועוד… יש בו הכל מלבד בריאות. חומר הברום חוסם תפקודי בלוטת התריס ועשוי להפריע עם תגובת האפקט המיטיבה של היוד כנוגד סרטן השד. לכן, המלצתי הטובה ביותר היא לאפות את הלחם בבית (בתנור או באופה לחם),כך תדעו מהם מרכיבי הלחם במלואם כעת ידוע שהסיכון לקבלת סרטן שד הינו חמור מאוד ביחס של 1:8 וממשיך להצטמצם ב 1% מידי שנה. יוד תוסף תזונה מהחשובים ביותר לאדם תיקנון המלצות לצריכה היומית של ויטמינים ומינרלים (RDA) נקבעה בזמן מלחמת העולם השנייה ורחוקה מלהיות תואמת את הידע המצטבר ב 60 שנים האחרונות במדעי התזונה ורכיביה לתועלת האדם. בשנים אלו למד האדם להשתמש ברכיבי מזון עוצמתיים לא רק למניעת מחלות של חסר, אלא להשיג דרכם בריאות אופטימלית,ומשום מה עדכון המדדים "מתעקש" להישאר כפי שהיה אז (אין צורך לנחש מדוע. נכון ?!) אחד החומרים החיוניים שנקבע לצריכה ב RDA הינו היוד שאושר ב 1989. הכמות היומית לצריכת היוד נקבעה כמינימום למניעת היווצרות הזפק (GOITER) בגרון, טיפשות מוגזמת והיפותירואידזם. וכמו ביתר המרכיבים שנלמדו אז כך נקבעה רמת הצריכה כדי למנוע מחלות מאוד מסוימות אך לא כדי להביא את האדם לאופטימיזציה בבריאותו. לעומת זאת לעולם לא נחקרה הדרישה לרמה האופטימלית לצריכת היוד. לכן ,כמות צריכת היוד ברף העליון לתועלות בריאותיות ונפשיות אינה ידועה. לפי בדיקות דמוגרפיות נמצא (כמוזכר לעיל) שהאוכלוסייה היפנית צורכת כ 13.8 מ"ג ליום יוד והם נחשבים לאחת האוכלוסיות היותר בריאות בעולם כולו. לתמיסת ה LUGOL יש ניסיון רב בקרב האוכלוסייה עם ותק של מעל ל 150 שנים. 2 טיפות מהתמיסה מכילות 12.5 מ"ג יוד (נתון הקרוב מאוד לצריכת היפנים במולדתם 13.8 מ"ג) משום שנטילת טיפות בתמיסה אינה תמיד מדויקות,עשויות להכתים הבגד,לא ממש טעימות ,ויכולות לגרום לגירוי בקיבה הדרך הנכונה לצרוך את היוד התקבלה בטבליה קטנטנה המכילה 5 מ"ג יוד + 7.5 מ"ג יוד בצורתו כמלח האשלגן לאחר כיסוי הטבליה במעטפת דקיקה רפואית נמנעת רגישות במעי לחומר. השימוש בטבליית היוד עשויה לשפר תפקודים רבים בגוף וסימנים כמו עליית חום הגוף הטבעי במצבי קור וחילוף חומרים מוגבר – וזה טבעי במצב הצריכה. בחולות FDB (המוזכר לעיל) נצפו שיפורים הטובים בצריכה יומית של 50 מ"ג ליום משך 1-3 חודשי צריכה. השפעת היוד עשויה להשפיע לטובה על מכלול תפקודים ומערכות בגוף והחסר בו (כפי שהינו אצל מרבית האוכלוסייה) משפיע לרגע על בריאותינו בין גברים בין נשים אם מורגשת עליה יתרה בדופק הלב,או הזעה יתרה שאינה נוחה ותשישות ,יש להפחית המינון ולפנות לבירור מול הרופא המטפל.
ובצילום. צבעו הטבעי סגול ומכאן שמו ביוונית, יוד = סגול. ה"יוד" המוכר ברפואה עשוי להיות כתום ונוזלי, אך זה מכיוון שמוסיפים לו חומרים נוספים. שימושים נוספים: יוד פובידון יעיל להגנה נגד מתקפה כימית,הטיפול בכיב הנוירופתי הסוכרתי מהווה בעיה הדורשת לא פעם פעולה משולבת של צוות טיפולי, ושרותי מרפאה המיועדת לבעיות הרגל הסוכרתית.
סרטן העור מטופל ע"י תמיסת יוד 7% בסרטן העור מטפל סימונציני ע"י תמיסת יוד 7%. הוא ממליץ למרוח את האזור הפגוע 20-30 פעמים ביום כדי שהסרטן ייעלם לנצח. אגב ספרו של סימונציני "סרטן הוא פטרייה" פורסם במספר שפות: איטלקית, הולנדית, צרפתית ואנגלית
בשלב ראשוני הטיפול בכיב הרגל הוא שמרני, וכולל הרטבות של האזור הנגוע וכף הרגל כולה בתמיסות המכילות עודפי יוד. תמיסות אלו מסיעות לטיהור הפצע ולשמירה על מניעת זיהומים בעור כף הרגל הנגועה.
השריית הרגל בתמיסות יוד (פולידין למשל) למשך זמן קצר באמבט פלסטי פעמיים ביום, מקובלת במרכזים רבים.
יש להיזהר שלא להשרות את הרגל לזמן ארוך על מנת למנוע מסמוס של העור ויצירת "אצבעות כובסת".
חבישות רטובות של תמיסות שונות הוצעו משך השנים, חלקן מבוססות על תמיסות מעושרות יוד (תמיסת קולינס), מי חמצן בריכוזים שונים ועוד.ליוד יש איזוטופ יציב אחד - 127I. היוד הוא אחד מ-26 יסודות להם יש רק איזוטופ יציב יחיד. האיזוטופ הרדיואקטיבי בעל הדעיכה האיטית ביותר הוא 129I, שלו זמ"ח של 15.7 מיליון שנה, והוא עובר התפרקות בטא ל129Xe, תוך שחרור אנרגיה יחסית נמוכה, ולאחריה הקסנון משחרר פוטון גאמא באנרגיה נמוכה גם היא. הוא נוצר מפגיעה של קרניים קוסמיות ביסודות אחרים באטמוספירה, וכאחד מהתוצרים של ביקוע גרעיני של אורניום או פלוטוניום. כיום חלק ניכר מאטומי ה-129I בכדור הארץ מקורו בניסויים גרעיניים וזיהומים מדלק גרעיני משומש בכורים. מדידת היחס בין 129I ל-127I משמשת מדד לזיהום רידואקטיבי של תוצרי ביקוע. איזוטופ חשוב נוסף הוא 131I. גם הוא עובר התפרקות בטא ל-131Xe שאחריה פליטת פוטון גאמא, אך עם זמן מחצית חיים של כ-8 ימים, ותוך שחרור אנרגיה גבוהה יחסית. תכונות אלה הופכות אותו לבעל חשיבות רפואית, והוא משמש להרס רקמות של בלוטת התריס הסופגת יוד. מאותה הסיבה איזוטופ זה מסוכן, שכן במנות קטנות יותר הוא עלול לגרום לסרטן בבלוטת התריס. לעתים הוא משמש גם לדימות רפואי של בלוטת התריס. האיזוטופים 123I (זמ"ח 13 שעות) ו-125I (זמ"ח 59 יום) מתפרקים על ידי לכידת אלקטרון לאיזוטופים המתאימים של טלור הפולטים מיד קרינת גאמא. שני איזוטופים אלה משמשים לדימות רפואי בלוטת התריס. 125I משמש גם לטיפולי הקרנות מקומיים (ברכיתרפיה) במקומות אחרים. 128I (זמ"ח 4.2 יום) דועך גם על ידי לכידת אלקטרון, אך גם על ידי פליטת פוזיטרון בהתפרקות בטא פלוס. דבר זה מאפשר שימוש בו בבדיקת PET במקום ב18F שהוא בעל זמ"ח של כשעתיים בלבד.
דון יוד -החומר הפעיל פולודין או בטאדין היא תרכובת אורגנית של יוד המשמשת לחיטוי פצעים והמחליפה את תמיסת היוד "היוד החום", המזיקה לרקמות הגוף. ברפואה פנימית, לתירוקסין ותרכובות יוד אחרות מספר יישומים. למספר איזוטופים רדיואקטיביים של יוד יש שימוש הן לטיפול על ידי הקרנה להרס רקמות בבלוטת התריס או גידולים סרטניים בה ולעתים במקומות אחרים, והן לדימות רפואי של בלוטת התריס. בכימיה אורגנית יש לתרכובות יוד יישומים רבים. ליודיד הכסף (AgI) יישומים בצילום וכן בהגברת גשם על ידי זריעת עננים (פיזור יודיד הכסף בתוך ענן על ידי מטוס הטס בתוך הענן). טבליות המכילות 130 מיליגרם מלח בשם אשלגן יודי (KI) ומכונות בישראל "טבלית לוגול", מחולקות לאנשים שגרים בסביבת כור גרעיני. אם יש תקלה בכור הגרעיני, עלולים להיפלט לסביבה חומרים רדיואקטיביים (ביניהם איזוטופים רדיואקטיביים של יוד) שפולטים קרינה מייננת מזיקה. איזוטופים אלו נכנסים למחזור הדם ומתרכזים בבלוטת המגן, שם הם מצטברים ומקרינים אותה ואת הרקמות שמסביבה. היוד שבטבלית הלוגול נקלט בבלוטת המגן לפני התפזרות האיזוטופים המזיקים בסביבה ומביא אותה למצב רווי שמונע את קליטת היוד הרדיואקטיבי. נורת הלוגן מכילה כמות קטנה של יוד אשר מאריך את חייה. חנקן תלת יודי (NI3) הוא חומר נפץ לא יציב במיוחד, מסיבה זו אין לו יישומים בתור חומר נפץ תעשייתי והוא משמש בעיקר בהדגמות.
היוד זוהה על ידי ברנר קורטואה (Bernard Courtois) ב-1811. אביו היה יצרן אשלגן חנקתי, אחד ממרכיבי אבק השריפה. באותו זמן הייתה צרפת במלחמה וצריכת אבק השריפה גברה. אשלגן חנקתי בודד מעשבי ים שנשרפו, נשטפו במים והושרו בחומצה גופרתית. היוד נתגלה בטעות: כאשר ברנר הוסיף עודף חומצה גופרתית, נפלט גז סגול, שהתעבה והתגבש כשנגע במשטחים קרים. ברנרד סבר שזהו יסוד חדש. לאחר שנתן לחבריו (שארל ברנר, ניקולא קלמנט, לואי ז'וזף גיי-ליסק ואנדרה מרי אמפר) דגימה מהיסוד החדש, הם החלו במחקר. ב-1813 נתן אחד החוקרים דגימה מהחומר להאמפרי דייווי, שהבחין בדמיון לכלור. מאוחר יותר שלח האמפרי דייווי מכתב לחברה המלכותית בלונדון והודיע להם שזיהה יסוד חדש, דבר שמאוחר יותר גרם לוויכוח בין החוקרים.
ניתן להכין יוד טהור בתגובה בין אשלגן יודי (KI) לבין נחושת גפרתית (CuSO4). ישנן מספר טכניקות נוספות לבידוד יוד. למרות שיוד הוא נדיר יחסית, אצות מסוימות ומספר צמחים נוספים מסוגלים לאגור אותו וכך מכניסים אותו לשרשרת המזון.
מולקולת היוד מורכבת משני אטומי יוד הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (I-I), ומסומלת כ-I2. היוד שייך למשפחת ההלוגנים. הוא מוצק בטמפרטורת החדר, ומבצע המראה. על אף היותו של היוד היסוד שפעילותו הפחותה ביותר בין ההלוגנים, הוא אחד היסודות הפעילים ביותר מבחינה כימית הקיימים. הוא מתמוסס בקלות בכלורופורם, בפחמן ארבע כלורי ובפחמן גופרתי (CS2) ויוצר תמיסות סגולות. כאשר היוד בא במגע עם עמילן צבעו הופך לכחול.
יוד תוסף תזונה שנמצא בחסר אצל מרבית בני האדם. מדוע יש חסר ומהו המינון הנכון ואופן הנטילה הראויים לבריאות מושלמת
היוד משמש בעיקר ברפואה
מספר מחקרים הציגו הקשרים בין צריכת יוד נמוכה לבין מחלת שד פיברוציסטית (FDB) המאופיינת ברגישות מוגברת של שדי האישה מסביב לזמן המחזור כמו גם גודש,כאב,ציסטות ,תחושת צריבה ועוד..ומהווה סמן פוטנציאלי (אחת מתוך…) לסרטן שד. הניסויים נבדקו הן על נשים והן על קבוצות חיות מעבדה. כמות המינימום צריכת יוד לשליטה ומניעת מחלת FDB הינה 0.1 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף/ליום. לדוגמה: לאשה שמשקלה 65 ק"ג, מינימום צריכת היוד יהיה 6.5 מ"ג ביום. כבר הזכרנו את חשיבות היוד לתפקוד תקין של בלוטת התריס במאמר הקודם. המחקר המקורי נעשה לפני כ 80 שנים בעניין הזפק (שם נצרכו 9 מ"ג ליום) בתחילת המאה ה 19 קראו לתמיסת היוד לבליעה LUGOL והשימוש בו היה תכוף וזמין,וכך גם יעיל ובטוח לשימוש בקליניקות רפואיות. השימוש בתמיסת היוד הייתה בשימוש הן למצבי בלוטת תריס הפועלת בעודף (היפר תירואיד) והן במצבי בלוטה הפועלת בחסר (היפותירואיד). מינון השימוש ב LUGOL כתמיסת יוד היה בין 0.1 ל 0.3 מ"ג שהכילה 12.5 מ"ג - 37.5 מ"ג תוסף יוד ומינון זו הוזכרה בספרות הרוקחות המדעית כתקינה בשנת 1995. מספר מחקרים המספקים ראיות מוצקות גילו קשר ישיר בין צריכת יוד נמוכה לסרטני שד וסרטנים תלויים הורמונים ומערכת הרביה הנשית.
מחקרים שבוצעו בבעלי חיים בתמיכת המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) מצאו עדויות ראשונות כי אכילת שום יעילה כנגד דלקות בדרכי הנשימה העליונים, ומחקר מקיף נוסף, שפרסמו חוקרים צרפתיים בשנת 2006, מצא כי מריחת תמיסת יוד (כמו פולידין, למשל) באזור הלוע התחתון מפחיתה את הסיכון לפתח דלקת ריאות במטופלים שסבלו מפגיעות ראש.
נשים יפניות החיות ביפן וניזונות מהתזונה המסורתית ביפן ותוספים המכילים כ 13.8 מ"ג יוד ליום, חוות הכי פחות מהסיכון לסרטני נשים,רחם ושחלות ביחס ליתר הנשים בעולם. בשנות ה 60 למאה הקודמת כל פרוסת לחם בארה"ב הכילה כתוסף כמות של 0.15 מ"ג בלבד (שהיוותה 100% מהמלצת ה RDA האמריקאי) בהתאמה ,אז היה פוטנציאל הסיכון לאשה לחלון בסרטן השד 1:20. משך שני העשורים הבאים הוחלף תוסף היוד בלחם מיוד לכימיקל ברום(Rr) בהליך הפקת הלחם התעשייתי ממנו רוב האוכלוסיה צורכת למחייתה. כיום בלחם תעשייתי ישנם כ 200 חומרים המקנים לו את טריותו,פיכותו,עמידותו על המדף,צבעו,תפיחתו,טעמו ועוד… יש בו הכל מלבד בריאות. חומר הברום חוסם תפקודי בלוטת התריס ועשוי להפריע עם תגובת האפקט המיטיבה של היוד כנוגד סרטן השד. לכן, המלצתי הטובה ביותר היא לאפות את הלחם בבית (בתנור או באופה לחם),כך תדעו מהם מרכיבי הלחם במלואם כעת ידוע שהסיכון לקבלת סרטן שד הינו חמור מאוד ביחס של 1:8 וממשיך להצטמצם ב 1% מידי שנה. יוד תוסף תזונה מהחשובים ביותר לאדם תיקנון המלצות לצריכה היומית של ויטמינים ומינרלים (RDA) נקבעה בזמן מלחמת העולם השנייה ורחוקה מלהיות תואמת את הידע המצטבר ב 60 שנים האחרונות במדעי התזונה ורכיביה לתועלת האדם. בשנים אלו למד האדם להשתמש ברכיבי מזון עוצמתיים לא רק למניעת מחלות של חסר, אלא להשיג דרכם בריאות אופטימלית,ומשום מה עדכון המדדים "מתעקש" להישאר כפי שהיה אז (אין צורך לנחש מדוע. נכון ?!) אחד החומרים החיוניים שנקבע לצריכה ב RDA הינו היוד שאושר ב 1989. הכמות היומית לצריכת היוד נקבעה כמינימום למניעת היווצרות הזפק (GOITER) בגרון, טיפשות מוגזמת והיפותירואידזם. וכמו ביתר המרכיבים שנלמדו אז כך נקבעה רמת הצריכה כדי למנוע מחלות מאוד מסוימות אך לא כדי להביא את האדם לאופטימיזציה בבריאותו. לעומת זאת לעולם לא נחקרה הדרישה לרמה האופטימלית לצריכת היוד. לכן ,כמות צריכת היוד ברף העליון לתועלות בריאותיות ונפשיות אינה ידועה. לפי בדיקות דמוגרפיות נמצא (כמוזכר לעיל) שהאוכלוסייה היפנית צורכת כ 13.8 מ"ג ליום יוד והם נחשבים לאחת האוכלוסיות היותר בריאות בעולם כולו. לתמיסת ה LUGOL יש ניסיון רב בקרב האוכלוסייה עם ותק של מעל ל 150 שנים. 2 טיפות מהתמיסה מכילות 12.5 מ"ג יוד (נתון הקרוב מאוד לצריכת היפנים במולדתם 13.8 מ"ג) משום שנטילת טיפות בתמיסה אינה תמיד מדויקות,עשויות להכתים הבגד,לא ממש טעימות ,ויכולות לגרום לגירוי בקיבה הדרך הנכונה לצרוך את היוד התקבלה בטבליה קטנטנה המכילה 5 מ"ג יוד + 7.5 מ"ג יוד בצורתו כמלח האשלגן לאחר כיסוי הטבליה במעטפת דקיקה רפואית נמנעת רגישות במעי לחומר. השימוש בטבליית היוד עשויה לשפר תפקודים רבים בגוף וסימנים כמו עליית חום הגוף הטבעי במצבי קור וחילוף חומרים מוגבר – וזה טבעי במצב הצריכה. בחולות FDB (המוזכר לעיל) נצפו שיפורים הטובים בצריכה יומית של 50 מ"ג ליום משך 1-3 חודשי צריכה. השפעת היוד עשויה להשפיע לטובה על מכלול תפקודים ומערכות בגוף והחסר בו (כפי שהינו אצל מרבית האוכלוסייה) משפיע לרגע על בריאותינו בין גברים בין נשים אם מורגשת עליה יתרה בדופק הלב,או הזעה יתרה שאינה נוחה ותשישות ,יש להפחית המינון ולפנות לבירור מול הרופא המטפל.
ובצילום. צבעו הטבעי סגול ומכאן שמו ביוונית, יוד = סגול. ה"יוד" המוכר ברפואה עשוי להיות כתום ונוזלי, אך זה מכיוון שמוסיפים לו חומרים נוספים. שימושים נוספים: יוד פובידון יעיל להגנה נגד מתקפה כימית,הטיפול בכיב הנוירופתי הסוכרתי מהווה בעיה הדורשת לא פעם פעולה משולבת של צוות טיפולי, ושרותי מרפאה המיועדת לבעיות הרגל הסוכרתית.
סרטן העור מטופל ע"י תמיסת יוד 7% בסרטן העור מטפל סימונציני ע"י תמיסת יוד 7%. הוא ממליץ למרוח את האזור הפגוע 20-30 פעמים ביום כדי שהסרטן ייעלם לנצח. אגב ספרו של סימונציני "סרטן הוא פטרייה" פורסם במספר שפות: איטלקית, הולנדית, צרפתית ואנגלית
בשלב ראשוני הטיפול בכיב הרגל הוא שמרני, וכולל הרטבות של האזור הנגוע וכף הרגל כולה בתמיסות המכילות עודפי יוד. תמיסות אלו מסיעות לטיהור הפצע ולשמירה על מניעת זיהומים בעור כף הרגל הנגועה.
השריית הרגל בתמיסות יוד (פולידין למשל) למשך זמן קצר באמבט פלסטי פעמיים ביום, מקובלת במרכזים רבים.
יש להיזהר שלא להשרות את הרגל לזמן ארוך על מנת למנוע מסמוס של העור ויצירת "אצבעות כובסת".
חבישות רטובות של תמיסות שונות הוצעו משך השנים, חלקן מבוססות על תמיסות מעושרות יוד (תמיסת קולינס), מי חמצן בריכוזים שונים ועוד.ליוד יש איזוטופ יציב אחד - 127I. היוד הוא אחד מ-26 יסודות להם יש רק איזוטופ יציב יחיד. האיזוטופ הרדיואקטיבי בעל הדעיכה האיטית ביותר הוא 129I, שלו זמ"ח של 15.7 מיליון שנה, והוא עובר התפרקות בטא ל129Xe, תוך שחרור אנרגיה יחסית נמוכה, ולאחריה הקסנון משחרר פוטון גאמא באנרגיה נמוכה גם היא. הוא נוצר מפגיעה של קרניים קוסמיות ביסודות אחרים באטמוספירה, וכאחד מהתוצרים של ביקוע גרעיני של אורניום או פלוטוניום. כיום חלק ניכר מאטומי ה-129I בכדור הארץ מקורו בניסויים גרעיניים וזיהומים מדלק גרעיני משומש בכורים. מדידת היחס בין 129I ל-127I משמשת מדד לזיהום רידואקטיבי של תוצרי ביקוע. איזוטופ חשוב נוסף הוא 131I. גם הוא עובר התפרקות בטא ל-131Xe שאחריה פליטת פוטון גאמא, אך עם זמן מחצית חיים של כ-8 ימים, ותוך שחרור אנרגיה גבוהה יחסית. תכונות אלה הופכות אותו לבעל חשיבות רפואית, והוא משמש להרס רקמות של בלוטת התריס הסופגת יוד. מאותה הסיבה איזוטופ זה מסוכן, שכן במנות קטנות יותר הוא עלול לגרום לסרטן בבלוטת התריס. לעתים הוא משמש גם לדימות רפואי של בלוטת התריס. האיזוטופים 123I (זמ"ח 13 שעות) ו-125I (זמ"ח 59 יום) מתפרקים על ידי לכידת אלקטרון לאיזוטופים המתאימים של טלור הפולטים מיד קרינת גאמא. שני איזוטופים אלה משמשים לדימות רפואי בלוטת התריס. 125I משמש גם לטיפולי הקרנות מקומיים (ברכיתרפיה) במקומות אחרים. 128I (זמ"ח 4.2 יום) דועך גם על ידי לכידת אלקטרון, אך גם על ידי פליטת פוזיטרון בהתפרקות בטא פלוס. דבר זה מאפשר שימוש בו בבדיקת PET במקום ב18F שהוא בעל זמ"ח של כשעתיים בלבד.
דון יוד -החומר הפעיל פולודין או בטאדין היא תרכובת אורגנית של יוד המשמשת לחיטוי פצעים והמחליפה את תמיסת היוד "היוד החום", המזיקה לרקמות הגוף. ברפואה פנימית, לתירוקסין ותרכובות יוד אחרות מספר יישומים. למספר איזוטופים רדיואקטיביים של יוד יש שימוש הן לטיפול על ידי הקרנה להרס רקמות בבלוטת התריס או גידולים סרטניים בה ולעתים במקומות אחרים, והן לדימות רפואי של בלוטת התריס. בכימיה אורגנית יש לתרכובות יוד יישומים רבים. ליודיד הכסף (AgI) יישומים בצילום וכן בהגברת גשם על ידי זריעת עננים (פיזור יודיד הכסף בתוך ענן על ידי מטוס הטס בתוך הענן). טבליות המכילות 130 מיליגרם מלח בשם אשלגן יודי (KI) ומכונות בישראל "טבלית לוגול", מחולקות לאנשים שגרים בסביבת כור גרעיני. אם יש תקלה בכור הגרעיני, עלולים להיפלט לסביבה חומרים רדיואקטיביים (ביניהם איזוטופים רדיואקטיביים של יוד) שפולטים קרינה מייננת מזיקה. איזוטופים אלו נכנסים למחזור הדם ומתרכזים בבלוטת המגן, שם הם מצטברים ומקרינים אותה ואת הרקמות שמסביבה. היוד שבטבלית הלוגול נקלט בבלוטת המגן לפני התפזרות האיזוטופים המזיקים בסביבה ומביא אותה למצב רווי שמונע את קליטת היוד הרדיואקטיבי. נורת הלוגן מכילה כמות קטנה של יוד אשר מאריך את חייה. חנקן תלת יודי (NI3) הוא חומר נפץ לא יציב במיוחד, מסיבה זו אין לו יישומים בתור חומר נפץ תעשייתי והוא משמש בעיקר בהדגמות.
היוד זוהה על ידי ברנר קורטואה (Bernard Courtois) ב-1811. אביו היה יצרן אשלגן חנקתי, אחד ממרכיבי אבק השריפה. באותו זמן הייתה צרפת במלחמה וצריכת אבק השריפה גברה. אשלגן חנקתי בודד מעשבי ים שנשרפו, נשטפו במים והושרו בחומצה גופרתית. היוד נתגלה בטעות: כאשר ברנר הוסיף עודף חומצה גופרתית, נפלט גז סגול, שהתעבה והתגבש כשנגע במשטחים קרים. ברנרד סבר שזהו יסוד חדש. לאחר שנתן לחבריו (שארל ברנר, ניקולא קלמנט, לואי ז'וזף גיי-ליסק ואנדרה מרי אמפר) דגימה מהיסוד החדש, הם החלו במחקר. ב-1813 נתן אחד החוקרים דגימה מהחומר להאמפרי דייווי, שהבחין בדמיון לכלור. מאוחר יותר שלח האמפרי דייווי מכתב לחברה המלכותית בלונדון והודיע להם שזיהה יסוד חדש, דבר שמאוחר יותר גרם לוויכוח בין החוקרים.
תגיות:B12 אבץ אומגה 3 אינסולין אירידולוגיה אנטיביוטיקה בטא קרוטן גופנפש דיכאון דיקור דיקור סיני דם ויטמין C ויטמין E ויטמינים .וירוס .חיידקים .חיסון. כבד .כולסטרול .כליות .לב .לבלב. לחץ .לחץ דם .לידה. מוח .מחלה .מחקר. מינרלים .מערכת החיסון .מערכת העיכול .מערכת חיסון .נפש .סוכר .סכרת .סרטן .עיכול. פלצבו. פרוביוטיקה .צמחי מרפא .קנדידה .שמן .תזונה .תרופות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה