שרף המור- Myrrh.שימוש ב"מור" משובח,שהיה תוספת של עשירים לתרופה המומלצת לעיניים,לחיזוק הלב והמח.

שרף המור- Myrrh.שימוש ב"מור" משובח,שהיה תוספת של עשירים לתרופה המומלצת לעיניים,לחיזוק הלב והמח.

מאת ‏שמעון שמלה‏ בתאריך ‏יום ‏שלישי 29 אפריל 2014‏ בשעה ‏14:40‏‏

המור - צמח מרפא בירושלים:רפאל מלכי סיפר על שימוש ב"מור" משובח,שהיה תוספת של עשירים לתרופה המומלצת לעניים,לחיזוק הלב והמח.
מיתוך :רופאים ותרופות בירושלים-פרפ' זהר עמר ואפרים לב.
מור

מור הוא שרף המופק מפציעת הקליפה של מיני עצי מור (Commiphora), הגדלים באפריקה, בערב
ובמזרח הודו (בין המינים השכיחים הם אלה הקרויים C. myrrha ו–C. habyssinica). מינים אלה
הם שיחים או עצים בגובה של כשלושה עד ארבעה מ', בעלי ענפים קוצניים ועלים תלתניים. הם
גדלים באזורים צחיחים למחצה, לרוב על תשתית סלעית. החיתוך בקליפת הצמח גורם להגברת
הפרשת השרף ולקרישתו בזמן חשיפתו לאוויר. מינים שונים של מור ומחיריהם מתוארים בספרות
הקלאסית (פליניוס, תולדות הטבע, יב, 69). בעבר גידלו את המור כגידול חקלאי (פליניוס, שם, יב,

66) וכיום נאסף השרף ברובו מעצי בר בתקופת שלכת הקיץ (Groom 1981; Van Beek 1960).

השם מור מופיע בשינויים קלים בכל השפות השמיות, למשל murru באכדית, מירא בארמית,
מר או מורא בערבית. מהשפות השמיות הועבר השם ליוונית, ללטינית ולשפות אירופיות אחרות.
השם מור נגזר כנראה מתכונת מרירותו של בושם זה. המור נמנה עם הבשמים החשובים שהיו
בשימוש באזורנו בתקופה העתיקה והוא יובא לצורך תמרוקים ולרפואה. דוגמה לכך מוצאים בכתבי
אל–עמארנה מהמאה הי"ד לפסה“נ. באחד המכתבים מבקש מלך גזר, אחד המלכים בכנען, ממלך
מצרים שישלח לו מור לצורך רפואה.
בושם המור היה אחד מהמרכיבים של משחת הקודש (שמות ל: 23) ואחד מסממני הקטורת
במקדש (עמר תשס"ב). מור נזכר במקרא ברשימת הבשמים היוקרתיים: קנמון, אהלים וקציעות.
הנשים סכו את גופן ומצעיהן בבושם המור כדי לעורר את מחזריהן (תהלים מה: 9; משלי ז: 12;
שיר השירים ה: 5). היו נשים שנהגו לשאת על חזיהן שקיק מור הוא "צרור–המר" (שיר השירים
א: 13). בספר יהודית מסופר שיהודית סכה את גופה ב"מור שמן" לפני בואה להולופרנס, שר צבא
אשור (יהודית י: 3). במגילת אסתר מסופר שהנשים המועמדות לבוא לפני המלך אחשורוש עברו
תקופת הכשרה, שכללה: "ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים"
(אסתר ב: 12). בתלמוד מבואר ששמן המור הוא "סטכת" (בבלי, מגילה יג, ע"א), ולפי הסופרים
הרומים ה–stakte הוא כינוי לשרף המשובח והיקר ביותר (דיוסקורידס, על חומרי הרפואה, א,

73; פליניוס, תולדות הטבע, יב, 68 ,35). יש חוקרים הסבורים שהמור גדל גם בארץ–ישראל, ואולם

לפי שעה אין לכך ראיות מספקות, והעדות היחידה היא שעל שברי כלי שנמצא במצדה נכתב
מכתב ובו נזכר המור
זהו שרף (Oleo-Gum-Resin) המופק מענפי מינים שונים של קומיפורה, הגדלים במזרח אפריקה ובחצי האי ערב.
המור נחשב לאחד הצמחים העתיקים ביותר בשימוש רפואי, והוא מוזכר בתנ"ך בשמו העברי - מור.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב המור לצמח עדין בעל פעילות מתונה, המותווה בעיקר לטיפול בזיהומים בגרון ובמערכת העיכול.מור הוא שרף המופק מעץ ה- Commiphora myrrha, המשתייך למשפחת הבושמיים. עץ המור גדל באזורים מדבריים ויבשים, בדרום חצי האי ערב, סומליה ואתיופיה. זהו עץ קטן במימדיו והוא מגיע לגובה של עד שני מטרים. הגזע והענפים מכוסים קוצים רבים ורוב השנה הוא מחוסר עלים או פרחים. למקור השם - מור / Myrrh, ישנן שתי השערות רווחות – האחת, בשל הדמיון למילה היוונית בושם והשנייה מייחסת קירבה למילה מר (ארמית / עברית), בשל טעמו המר של המור.
שרפים מהווים כלי הגנה נפוץ ושימושי של עולם הצומח. שרף המור מופרש במקומות שונים בעץ, סביב הקליפה החיצונית של הגזע והענפים, בתגובה לפגיעות שונות של בעלי חיים או נזקים סביבתיים. השרף מהווה שכבת הגנה דביקה ועשירה בחומרים מחטאים (שמנים אתריים, שרפים), המקשה על התפתחות זיהומים מיקרוביאליים וטפיליים שונים.
במשפחת הבושמיים ניתן למצוא צמחים ועצים ריחניים נוספים, ביניהם גם הלבונה. ישנם כ- 200 מינים שונים של Commiphora, ביניהם ניתן למצוא גם את ה- C. gileadensis, הגדל בישראל. מין זה מפורסם מאוד בשל ריחו המשכר ויש המשייכים אותו לשמן האפרסמון המפורסם, המוזכר במקורות ובתלמוד. מין נוסף הוא Commiphora mukul, אשר רבים נוטים להתבלבל ולייחס אותו לשרף המור. אומנם הוא דומה במראהו לשרף המור, אך זהו שרף אחר לחלוטין, אשר מקורו בהודו והוא משמש, בין היתר, לטיפול בבעיות כולסטרול וקרישיות יתר של הדם.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שרף המופק מקליפת הגזע.

שרף המור ידוע בשימושים שונים מזה אלפי שנים. המכנה המשותף לכל השימושים הללו נובע מסגולות "הטיהור" הייחודיות, המיוחסות למור - ברמה הפיזית (חיטוי) וברמה המטאפיזית (ריח / קטורת). בעולם העתיק המור היה כל כך מבוקש למטרות אלו, עד כדי כך שמשקלו היה יקר יותר מזהב. שרף המור שימש להכנת בשמים ושמנים קוסמטיים שונים באזורי המזה"ת, יוון ומצריים העתיקה. ישנן עדויות שונות המאשרות כי הוא היה בשימוש במצרים בשנת 3,000 לפנה"ס, בין היתר כאמצעי חשוב לחניטה. שרף המור שימש בטקסי פולחן רבים בעולם העתיק ויש אף הטוענים כי זהו המור המוזכר כאחד מסממני הקטורת של בית המקדש. בכנסיות רבות הוא משמש, עד עצם היום הזה, כאמצעי קטורת בזמן טקסים שונים.

מזה אלפי שנים, שרף המור מוכר גם בשימושיו הרפואיים, במקרים של פצעים וכיבים שונים בעור, זיהומים שונים של מערכת העיכול, תולעי מעיים, טיפול בסוכרת, מחלות פרקים ועוד. ברפואה הסינית המסורתית (mo yao), שרף המור מוגדר כמר ויבש והוא משמש באופן מקומי לטיפול בפצעים כרוניים של העור וכן לטיפול בבעיות ווסת וזיהומים פנימיים.

שרף המור נחקר רבות, בשנים האחרונות, בשל השפעתו המגנה מפני זיהומים טפיליים במערכת העיכול. בתחילת שנות ה-2000 פותחה במצרים תרופה המבוססת על מיצוי של שרף המור, Mirazid, לטיפול בזיהומים טפיליים של המעיים. עושה רושם כי בתחום זה שרף המור עשוי להביא בשורה ותועלת רבה לאנושות, בעיקר במדינות העולם השלישי, בהתמודדות עם זיהומים טפיליים שונים. עד כה, השימוש בתרופה זו נעשה בהצלחה רבה במצרים (ע"פ מחקרים שיובאו להלן), אך לפי ארגון הבריאות העולמי - ישנם עוד מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, הסובלים מבעיות זיהומיות דומות.

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:

- פנולים פשוטים: m-cresol ,eugenol, cumic alcohol , cuminaldehyde, cinnamaldehyde.

תרכובות איזופרנואידיות:

- מונוטרפנים: dipenten , limonene, pinene , heerabolene.

- ססקוויטרפנים: cadinene.

- סטרולים: campesterol, beta-sitosterol, cholesterol.

שרפים ואולאורזינים (25%-40%): compiphoric acids, commiphorinic acid, heerabomyrrhols, commiferin, ונוספים.

גומי (30%-60%): Arabinose, galactose, xylose ונוספים.

הצמח מכיל שמן נדיף (2%-10%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

שרף מור | Commiphora myrrha / molmol | פעילות רפואית:

במיצוי בטינקטורה - לשרף המור ישנו טעם מריר וארומאטי, ברור ומודגש. יש לציין כי לטעם המוקצן מתווסף גם ריכוז האלכוהול הגבוה (95%), הנחוץ למיצוי אופטימאלי של מכלול השרפים והשמנים האתריים.

לרכיבים המרירים של שרף המור ישנה השפעה מעוררת במערכת העיכול (Bitters principle), הבאה לידי ביטוי בהגברת הפרשות (בדרכי העיכול וחלל הפה), הגברה של פעילות אנזימטית והגברת תנועה פריסטלטית.

בדומה לתפקידו המקורי בטבע (שכבת ההגנה המחטאת של העץ), עיקר היישומים הרפואיים של שרף המור נובעים מיכולות החיטוי וההגנה הגבוהות שלו. התכולה העשירה של השרפים והשמנים האתריים גורמת לחיטוי ישיר, מפני זיהומים בקטריאליים, פטרייתיים וטפיליים. בשימוש חיצוני - תכונה זו באה לידי ביטוי בגרגור בחלל הפה והגרון וכן במריחה על גבי העור (שמנים ומשחות). בלקיחה פנימית, החיטוי הישיר מתבטא בעיקר במערכת העיכול ובמידה מועטה יותר - גם במערכת השתן, שם פועלים בעיקר השמנים האתריים. יש לציין כי השרפים (Resins) אינם מתפרקים ע"י הגוף והם אינם נספגים אל זרם הדם. בלקיחה פנימית, השרפים נשארים כמעט בשלמותם, מה שמבטיח פעולת חיטוי ישירה לאורך כל מערכת העיכול, עד לחלחולת.

מעבר לפעולת החיטוי הישירה, שילוב השרפים והשמנים האתריים החזקים (Sesquiterpenes) יוצר מעין גירוי מקומי לריריות של מערכת העיכול, הגורם להגברה של הפרשות ומעורר הזרמה לימפטית ופעילות חיסונית מקומית. גירוי זה למעשה "מזמין" את הגעתם של תאים חיסוניים לאזור וממריץ את התגובה הדלקתית המקומית (כאמור, לכך נלווה גם החיטוי הישיר של שרף המור). גירוי זה מתרחש בעיקר במערכת העיכול העליונה (חלל הפה, לוע, גרון, וושט, קיבה והתחלה של המעי הדק). יש לציין כי גירוי זה מעורר מגננה כללית במערכת העיכול, התקף גם במקרים של זיהומים במערכת העיכול התחתונה יותר.

לאור האמור לעיל, יש להבין: אופן החיטוי והטיהור של מערכת העיכול, על ידי שרף המור, נעשה בשלוש רמות שונות - המשלימות אחת את השנייה, כפי שמודגם בתרשים למטה. פעילות ייחודית זו הופכת את שרף המור לאחד הצמחים המחטאים החשובים ביותר לטיפול בזיהומים של מערכת העיכול.

פעילות רפואית

אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-פטרייתי, מכייח ארומתי, ממריץ\משפעל חיסון, מצמת,מקדם\מסדיר מחזור חודשי, נוגד דלקת, נוגד זיהום.

שרף מור | Commiphora myrrha / molmol | תכונות רפואיות עיקריות:

· מחטא (Antiseptic).

· נוגד תולעים / פרזיטים (Antihelminthic).

· אנטי בקטריאלי (Antibacterial).

· אנטי פטרייתי (Antifungal).

· אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).

· מאיץ ריפוי פצעים (Vulnerary).

התוויות

עיקריות: זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, כאבים ודלקות בגרון, כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), פיסורה (חיצוני).

משניות: אל-וסת (אמנוריאה), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, מחלות מעיים דלקתיות (IBD), נזלת, פטרת בעור (חיצוני), פטרת וגינלית (חיצוני), פציעות (חיצוני),פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, קונדילומות (חיצוני), שלשול (אקוטי), שפעת והצטננות.

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

קיימים דיווחים בודדים על תגובות אלרגיות (גם מקומיות וגם בשימוש פנימי); יש לנקוט זהירות בשימוש מקומי באנשים בעלי עור רגיש; מינון יתר (מעל 3 גרם) עלול לגרום לגירוי של הכליות ולשלשול; הצמח אסור לשימוש במצבים של דימום רחמי מוגבר; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; יותר מ-3 גרם לכל קילו משקל.

הריון: שימוש מוגבל בנשים ומחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הראו רעילות לעוברים. יחד עם זאת, גורמים רשמיים ברפואה הסינית והמערבית כאחד גורסים כי אין להשתמש בצמח בתקופה זו.

הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בהנקה, אולם יש לנקוט משנה זהירות עקב חשש לתגובה אלרגית.

שרף מור | Commiphora myrrha / molmol | תכונות רפואיות משניות:

· מגביר תנועה פריסטלטית (Digestive stimulant).

· נוגד חמצון ((Antioxidant.

· מעכב גידולים (Anticarcinogenic).

· מכווץ (Astringent).

שרף מור | Commiphora myrrha / molmol | התוויות ושימושים רפואיים משניים:

· כוויות, פצעים וזיהומים שונים על גבי העור.

· טיפול ביבלות ויראליות (טיפול מקומי).

במבט מסורתיאיכויות

מריר, מעט חריף, חמים/ קריר, יבש.

שרף מור | Commiphora myrrha / molmol | התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:

· זיהומים טפיליים במערכת העיכול, לרבות – Schistosomiasis / Fascioliasis.

· זיהומים טפיליים בנרתיק (Trichomoniasis) – טיפול פנימי ומקומי.

· תולעי מעיים.

· זיהומים בקטריאליים של מערכת העיכול.

· זיהומים פטרייתיים של מערכת העיכול וחלל הפה (Candida).

· זיהומי הליקובקטר פילורי בקיבה ובתריסריון (לא בזמן כאבים וצרבות אקוטיים, עלול להחריף את הגירוי).

· זיהומי הרפס (Herpes Simplex) של השפתיים ומע' המין (טיפול מקומי).

· דלקות וזיהומים של הגרון וחלל הפה (גרגור מקומי).

· זיהומים פטרייתיים וחיידקיים של הנרתיק וצוואר הרחם (שטיפות מקומיות).

· דלקות זיהומיות כרוניות ואקוטיות של דרכי השתן.

· דלקות חניכיים וטיפול מחטא לאחר טיפולי שיניים.

השפעה רפואית

מקדם מחזור, לטיפול באמנוריאה:

- קור ברחם: וסת מאחרת, כאבי מחזור, תחושת כובד באגן, אל-וסת.

מסלק חום , רעילות ולחות:

- זיהומים חיידקיים, נגיפיים ופיטריתיים. מורסות ופרונקלים.

מור,שרף מור.שמן מור,תמצית מור להשיגבמרפא הבושם-04-9952122

http://www.mrphbosem.com/