כבר במאה ה-17 היה הגרגיר מוכר כיעיל נגד מחלת הצפדינה (הנגרמת עקב מחסור חמור בוויטמין C). הגרגיר נחשב כאפרודיזיאק בעולם העתיק ועד היום במצרים נהוג לגדלו ולצרכו להגברת כוח הגברא. אמרה מצרית טוענת שאפילו ריחו המשכר מספיק למטרה זו ואין הכרח לאכלו. בקרב ערביי ארץ-ישראל והמדינות השכנות מאמינים שבאכילתו הגרגיר עוזר בניקוי הדם ומערכת העיכול, יכול להמיס אבנים בכליות ומרפא מחלות בכבד ובמרה.
באירופה הוא מוכר כמעורר תיאבון, ממריץ חילוף חומרים, משתן, משלשל ומגביר צירים בנשים הרות. בנוסף סבורים שהוא עוזר בטיפול נגד סוכרת.
משתמשים בו נגד כאבים ראומטיים, לעידוד צמיחת שיער ולניקוי והבהרת עור הפנים.
http://www.mrphbosem.com/
באירופה הוא מוכר כמעורר תיאבון, ממריץ חילוף חומרים, משתן, משלשל ומגביר צירים בנשים הרות. בנוסף סבורים שהוא עוזר בטיפול נגד סוכרת.
משתמשים בו נגד כאבים ראומטיים, לעידוד צמיחת שיער ולניקוי והבהרת עור הפנים.
http://www.mrphbosem.com/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה